הסתלקות יורש מחלקו בעיזבון

הסתלקות יורש מחלקו בעיזבון

סעיף 6 לחוק הירושה

"6.    הסתלקות היורש מזכותו בעיזבון

(א).    לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לבית המשפט, להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה.

(ב).     מי שהסתלק מחלקו בעיזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן זוגו או ילדו או אחיו של המוריש.

(ג).     הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול דין טעונה אישור בית המשפט.

(ד).     הסתלקות על תנאי – בטלה."

מהי "הסתלקות"

סעיף 1 לחוק הירושה קובע כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". משמעות הדבר היא כי הירושה 'נופלת' לידי היורש מיד עם מות המוריש. כאשר אדם הופך ליורש על פי דין או זוכה על פי צוואה, עשויה להתעורר השאלה, האם הוא מחויב לרשת את הירושה שירש או האם הוא יכול לוותר עליה. הכלל הוא, שאין חובה על היורש לקבל את הירושה שירש ואף אין הוא מחויב לקבל זכייה על פי צוואה.

ממה ניתן להסתלק

שאלה היא, האם רשאי היורש להסתלק מנכס מסוים בעיזבון ולא רק מחלק מסוים ממנו? הכלל הוא, שמתן צו ירושה או צו קיום צוואה אינם מקנים ליורש זכות בנכס מסוים. זכותו של היורש לגביי נכס ספציפי מתגבשת רק לאחר חלוקת העיזבון. לכן, כל עוד לא חולק העיזבון, היורש אינו זכאי לנכסים מסוימים בעיזבון, אלא רק לחלק מסוים בכלל העיזבון ע"א 570/70 יוסף חי נ' יוסף כהן, פ"ד כה(2) 339). המסקנה היא, שוויתור יורש על חלקו בנכס מסוים אינו אפשרי על פי הוראות החוק (ע"א 516/80 לשינסקי נ' משה שפירא, פ"ד לו(4) 337). האפשרות היחידה היא הסתלקות מלאה וכללית או חלקית מכלל העיזבון.

מגבלות ההסתלקות

הוראת סעיף 6 לחוק הירושה, אינה מונעת את בדיקת תוקפה של פעולת ההסתלקות לפי הדין המהותי. לעיתים, הסתלקותו של יורש מחלקו בעיזבון משפיעה כלכלית לא רק על המסתלק, אלא גם על צדדים שלישיים. כך, למשל, סעיף 7 לחוק הירושה מסדיר את הנושא במצבים מסוימים, כאשר היורש, לאחר מות המוריש ולפני חלוקת העיזבון, מעביר או משעבד את חלקו בעיזבון או במקרה שהנושה של היורש מעקל את חלקו של היורש בעיזבון. פעולות אלה, כך קובע סעיף 7 לחוק הירושה, שוללות מהיורש את זכותו להסתלק מחלקו בעיזבון. עם זאת, חוק הירושה נעדר הוראה, למשל, בנושא זכותו של יורש, שעשה מעשה פשיטת רגל, להסתלק מחלקו בעיזבון או תוקפה של הסתלקות שנועדה להבריח רכוש מנושים. מה קורה, אם כן, כאשר היורש מסתלק מחלקו בעיזבון כדי להבריח אותו מהנושים השונים שלו? הפסיקה מבצעת הבחנה בין שתי סיטואציות כך שמתאפשר בנסיבות מיוחדות למנוע את השימוש לרעה בזכות ההסתלקות, המצב הראשון הינו מצב בו ההסתלקות נעשתה בתום לב ואילו במצב השני, ההסתלקות לא נעשתה בתום לב. הפסיקה קבעה, שמניעי ההסתלקות עשויים להיות מגוונים, כך, למשל, ניתן לכלול בין מניעים אלה את הרצון של המסתלק שלא ליטול חלק בנכסי המוריש, את הרצון להותיר נכסים בידי בן הזוג של המנוח או קרובים נזקקים אחרים וכן הרצון להימנע מהתחייבות מוסרית או מאובדן עצמאות הכרוכים בקבלת הירושה. מניעים אלו, כך נקבע, אינם מפורטים בחוק הירושה ואינם רלוואנטיים לבחינת תוקפה של ההסתלקות, ככל שמדובר בחוק הירושה. ברם, הגם שמניעיו של המסתלק אינם רלוואנטיים לבחינת תוקפה של ההסתלקות מבחינת הוראות חוק הירושה, הרי כאשר בבסיסה של ההסתלקות ניכרות רמייה או כוונה לפגוע בזכויות צדדים שלישיים, על בית המשפט להעמיק ולבחון את נסיבות הפעולה מחוץ לגדרי  חוק הירושה, על מנת שלא יינזקו האחרונים. הוראות חוק הירושה, אינן מיועדות, מבחינת התכלית שלהן, לשמש כסות למי שמבקש לגרוע מזכויותיהם של בעלי התביעות כנגדו. הסתלקות מעין זו, עשויה להיות בהחלט בגדר שימוש לרעה בזכויות משפטיות וניתן לבטלה (ע"א 4372/91 סיטין נ' סיטין, פ"ד מט(2) 120).

התנאים להסתלקות

(1). פרק הזמן שבו ניתן להסתלקמועד חלוקת העיזבון

בהתאם לסעיף 6(א) הנ"ל, הליך ההסתלקות על פי החוק אינו מוגבל במועדים מדויקים וכל עוד לא חולק העיזבון אין מניעה כי יורש יסתלק מירושתו. גם לאחר מספר רב של שנים ניתן להסתלק ובלבד שהעיזבון טרם חולק (בש"א (חי') 11593/04 עז' 3260/97 עיזבון המנוח נתן בדר ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי (פורסם בנבו). הסתלקות יכולה להיעשות לפני מתן צו ירושה או צו קיום צוואה, במצב כזה הצו שיינתן יתייחס כבר לשאלת ההסתלקות. עם זאת, ההסתלקות יכולה להיעשות גם לאחר שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, אך עדין לפני שהעיזבון חולק. במקרה האחרון, יהיה קיים צורך להגיש בקשה לתיקון צו הירושה או צו קיום הצוואה ולקבל צו מתוקן.

(2).מי רשאי להסתלק

על פי הוראת סעיף 6(א) לחוק הירושה, הזכות להסתלק היא זכות של יורש. חוק הירושה לא הגביל את רשימת היורשים הזכאים להסתלק מחלקם בעיזבון ולכן בגדר יורש לעניין סעיף זה, נכלל גם יורש של יורש. כלומר, גם יורש של יורש רשאי להסתלק ובלבד שעומד הוא בשאר הקריטריונים שקבע החוק לצורך ההסתלקות.

(3). לטובת מי ניתן להסתלק וממה ניתן להסתלק

לטובת מי ניתן להסתלק – החוק קובע, כי אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. כלומר, קיימת אפשרות לשני סוגים של הסתלקויות:

ההסתלקות הראשונה הינה הסתלקות לטובת אחד מהגורמים המצוינים בסעיף כלומר לטובת בן זוגו של המוריש, ילדו או אחיו. בהתאם לאמור בסעיף זה יש ללמוד, כי לא ניתן להסתלק לטובת אדם שאינו אחד מן הגורמים המצוינים לעיל ואם נעשתה הסתלקות כזו, הרי שהיא בטלה. הסתלקות מהסוג השני היא הסתלקות שלא לטובת אחד מהגורמים הללו, כלומר המדובר בהסתלקות כללית. השאלה המתבקשת במצב כזה היא, מי יורש את החלק בעיזבון שהיורש הסתלק ממנו? סעיף 15 לחוק הירושה קובע, כי מי שהסתלק מחלקו בעיזבון שלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחריו של המוריש, חלקו מתווסף לשאר היורשים על פי חלקיהם.

המועד בו נכנסת ההסתלקות לתוקף.

ההסתלקות נכנסת לתוקף מרגע שהגיש היורש את הודעת ההסתלקות ומרגע זה, אין הוא יורש יותר. לעניין זה, אין נפקא מינה אם ניתן צו ירושה אם לאו או שההסתלקות לא אושרה על ידי הרשם לענייני ירושה או בית המשפט או שהעיזבון טרם עומד לחלוקה (ע"א 639/69 שלכטר נ' חרש, פ"ד כד(2) 138, 140). כלומר, הגשת ההסתלקות היא אשר נותנת תוקף להסתלקות ולא החתימה עליה. עם זאת, ניתן למצוא דעות אחרות בבתי המשפט לענייני משפחה. כך, למשל, קובעת השופטת גליק, כי המועד הקובע לתוקף תצהיר ההסתלקות הוא מועד חתימתו של המסתלק על תצהיר ההסתלקות ולא מועד הגשתו לרשם לענייני ירושה, על כן מרגע חתימת תצהיר ההסתלקות אין אפשרות להתחרט על התצהיר תע (ת"א) 110640/08 נ.א נ' מ.ז. (פורסם בנבו).

האם ניתן לחזור מההסתלקות

חוק הירושה אינו מזכיר במפורש את האפשרות של חזרה מן ההסתלקות. ההנחה היא, כי אין מדובר בחסר בחוק אלא בהסדר שלילי. כלומר, המחוקק מראש ביקש לקבוע כי אין אדם יכול לחזור בו מהסתלקותו ועם הסתלקותו, הוא חדל להיות בעל מעמד לעניין אותו עיזבון ע"א 177/62 תומא נ' מעלוף, פ"ד טז' 2237 . לעומת זאת, קיימת בפסיקה גם דעה הסוברת אחרת ומאפשרת ביטול תצהירי הסתלקות (המ' (י-ם) 21192/95 סקלצקי נ' איצקס, (נבו).

מאמר 5 – 12.2.19

 *האמור במאמר זה אינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי ובכל מקרה של עניין קונקרטי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מאת עורך דין הבקיא בנושא.

 

השארת תגובה