21/11/2017   יום שלישי

צוואות הדדיות

ייעוץ אישי

קישורים

ארכיון חדשות

אודות

עמוד הבית




קבל חדשות ומאמרים ישירות לתיבת הדואר

:שם פרטי

:שם משפחה

:דואר אלקטרוני


משמורת ילדים והסדרי ראיה

מאמרים


משמורת ילדים – כללי (מס"ד 50מ)

גרסא להדפסה



משמורת ילדים כללי (מס"ד 50מ)

עניין טבעי הוא, שהורה נקשר לילדיו בקשר רגשי עמוק. כל עוד מנהלים בני הזוג חיים משותפים לא מתעוררת בעיית החזקתם של ילדיהם הקטינים. אולם, בעת פירוד של בני הזוג, כמעט כעניין שבשגרה, עשויים בני הזוג להתחרות על החזקתם של ילידיהם הקטינים. בתי המשפט בישראל אימצו מספר עקרונות בסיסיים לקביעת מיהותו של ההורה המשמורן, קרי ההורה שיהיה זכאי להחזיק בילדים עד הגיעם לגיל בגרות. במאמר זה נסקור בקצרה את העקרונות המנחים את בתי המשפט. כהקדמה לכך נציין כי כל עקרונות אלה שזורים בעקרון טובת הקטין, על צדדיו השונים והינם כלליים.

עקרון א' חזקת "הגיל הרך".

חזקת "הגיל הרך" קבועה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962 ופותחה על ידי פסיקת בתי המשפט. לפי חזקה זו, טובתם של קטינים היא להימצא במשמורת אימם עד גיל 6, אלא אם כן נסתרה חזקה זו בהוכחת נסיבות מיוחדות. הנטל לסתור חזקה זו מוטל על האב, והוא אינו מן הקלים. אולם, במקרים מסוימים ניתן לסתור חזקה זו, כמו למשל, במקרה של אם שנטשה את ילדיה, כאשר הנטישה הינה במידה מספקת לסתירת החזקה.

עקרון ב' - אי הפרדה בין אחים.

לפי עקרון זה, בתי המשפט בודקים כיצד עלולה להשפיע הפרדת אח מאחיו בעת פירוד בין ההורים, זאת בפרט בגילאים שבהם נבנים הקשרים המשפחתיים. במסגרת עקרון זה לוקח בית המשפט בחשבון העובדה, כי חשיבות בניית קשרים חזקים ואמיתיים בין, אחים מהווה מטען רגשי בעל ערך רב למשך כל חייו של הילד, הן בהיותו קטין והן בבגרותו. שיקול זה מקבל משנה חשיבות בשלב שבו המשפחה עוברת תהליך של פירוד בין ההורים, וליכוד הקשר בין האחים מקבל משמעות גבוהה יותר.

עקרון ג' טובת הקטין.

עקרון זה הוא מעין סל של שיקולים רחבים, שבית המשפט יכול להביא בחשבון בקביעת המשמורת לגבי הקטינים. בתוך מכלול השיקולים הבאים בחשבון תחת הכותרת "טובת הקטין", שוקל בית המשפט, בין היתר, את מכלול צרכיהם, זכויותיהם והאינטרסים של הילדים, אך גם את המסוגלות ההורית של ההורים, קרי יכולתם לספק לילדים את צורכיהם הפיזיים והנפשיים. באופן טיפוסי, מסוגלות הורית יכולה להישלל במקרה של מחלה קשה של אחד ההורים, השוללת ממנו לספק את צורכיהם של הילדים, אך מסוגלות הורית יכולה להישלל גם במקרים נוספים ומגוונים, שלא נוכל לעמוד עליהם במאמר זה.

בתי המשפט אינם מגיעים למסקנות באשר לזכות המשמורת של ההורים על פי התרשמות שלהם בלבד מן ההורים המוסרים עדותם בבתי המשפט, אלא נוטים ליתן משקל רב לתסקירים של עובדים סוציאליים אשר נפגשו עם ההורים והילדים וחיוו דעתם ביחס למידת ההתאמה של כל אחד מן ההורים להיות הורה משמורן. אמנם, בתי המשפט עשויים לשקול גם חוות דעת פסיכולוגיות או פסיכיאטריות, אך נטייתם הבסיסית של בתי המשפט היא להעניק משקל רב יותר לתסקירים הסוציאליים באשר אלה נתפשים בעיניהם מתאימים יותר לצורך הכרעה במיהות ההורה המשמורן.

*מאמר זה, מעצם טבעו, אינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת, אלא תיאור כללי של הנושא. בכל מקרה של עניין ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

אילנית שבת (חלפון), עו"ד – (מס"ד 50מ)



תאריך: 17/01/2005



אורן שבת, עו"ד ...
פסקי דין עליון
פסקי דין מחוזיי...
פסקי דין - משפח...
פסקי דין של בד"...
אבהות
אלימות במשפחה
בית הדין הרבני
בית המשפט לענינ...
הגנת הפרטיות
הסכמים
ידועים בציבור
ירושה וצוואות
מזונות אשה
מזונות ילדים
מרוץ הסמכויות
משמורת ילדים וה...
סעדים זמניים
סרבן גט
רכוש
שת"פ ברשת
09-9545033 :פקס 09-9543895 :טלפון

צוואות הדדיות  |  ייעוץ אישי  |  קישורים  |  ארכיון חדשות  |  אודות  |  עמוד הבית

האתר נבנה ע"י Guru4rent בניית אתרים