20/05/2019   יום שני

צוואות הדדיות

ייעוץ אישי

קישורים

ארכיון חדשות

אודות

עמוד הבית




קבל חדשות ומאמרים ישירות לתיבת הדואר

:שם פרטי

:שם משפחה

:דואר אלקטרוני


אבהות

פסקי דין בנושא אבהות


הרכב ערעורים רוטלוי: אבהות – מעמדו של היועהמ"ש בתביעת אבהות. (מס"ד 76)

גרסא להדפסה



השאלה אשר נדונה בערעור זה הינה, מה מעמד נציג היועמ"ש בעת דיון בתביעת אבהות.

המשיבים 1,2 – קטינים- הגישו תביעה באמצעות אימם, כנגד המשיב 4 – הנתבע - וכן נגד משרד העבודה והרווחה ומשרד הפנים, בה עתרו כי יוצהר שהנתבע הינו אביהם הביולוגי וכי יורה למשרד הפנים לרשום את הנתבע כאבי הקטינים. מאחר והנתבע לא הגיש כתב הגנה ולא התיצב לדיון שנקבע קבע ביהמ"ש: "כשאין נכונות מצידו לביצוע בדיקת רקמות, אין גם צורך במעורבות של ב"כ היועמ"ש בהליך, ואם הוזמן נציג מטעם היועמ"ש לישיבת ביהמ"ש דהיום, היתה זו הזמנה מיותרת ובשגגה". לפיכך החליט בית המשפט לקיים את הדיון ללא נוכחותה של ב"כ היועמ"ש ולבסוף ניתן פסק דין בו ניתנה ההצהרה המבוקשת ועידכון הרישומים במשרד הפנים.
לאור החלטה זו עתרה המדינה להחזיר את התביעה להמשך דיון ולשמיעת ראיות בבית משפט קמא, כאשר טענתה היא, כי לא היה מקום למתן סעד הצהרתי בענין של אבהות, אשר נסמך כולו על היעדר הגנה ועל סמך המסקנה כי היעדר כתב הגנה כמוהו כחוסר הסכמה של הנתבע לבדיקת רקמות. כמו כן, המערערת מלינה על שלא ניתנה לה ההזדמנות להביא עמדתה בבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה.
מנגד, טענו המשיבים, כי למדינה אין מעמד מיוחד בהליך אזרחי וכי תקנות סדר הדין האזרחי חלות אף עליה ולכן, כאשר הוגשה הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, לא היה צורך בתגובת המדינה.

ביהמ"ש המחוזי העמיד את השאלות על 2:
האחת, מתן פסק דין בהיעדר הגנה במסגרת תביעת אבהות הכיצד ומתי.
השנייה, מעמדו של היועמ"ש בתביעות שכאלו.

ביהמ"ש קובע כדלקמן:

1. מעמד נציג היועהמ"ש:

2. תביעת אבהות אינה כתביעה רגילה, כתביעת ממון או זכות אחרת. פסק דין המצהיר על אבהות של פלוני יש לו השלכות לא רק במסגרת היחסים שבין הילדים לאביהם, אלא גם השפעה על זכויותיהם של אחרים. מדובר בקביעה של סטטוס. מעת שנקבע שכזאת, מיידית קמות ועולות זכויות וחובות הדדיות כגון חובת המזונות, חובת החינוך, זכויות הילד וחובות בן ואף בגיר כלפי הוריו. בנוסף, תהא משמעות לקביעה שכזו גם במסגרת דיני הירושה ובתחומים נוספים שיהיה בהם להשפיע על אחרים. כך, מעת שנקבעת אבהות, באופן אוטומטי נגרע חלקם של היורשים האחרים לפחות בירושה על פי דין. יתר על כן, אם מדובר באב שנושים לו, הרי עצם יצירת הסטטוס ומכוחו חובת תשלום מזונות, יכול ויגרעו מחלקם של הנושים כמובן שיש בקביעת סטטוס שכזה גם להשפיע בנושא אזרחות וכדומה. בנוסף, יכול ויהיה בקביעה שכזאת אף משום חיוב המדינה לרבות באמצעות המוסד לבטוח לאומי, בתשלומים.

3. לכן, יש צדק בטענת המדינה, כי יכולים להיות מקרים בהם צדדים יעשו יד אחת, כדי ליצור אותו סטטוס ומי שיכול להגן על האינטרסים של אותם אחרים, הוא נציג היועמ"ש.

4. בכך שונה תביעה לאבהות מתביעות אחרות ומעקרונות אלו משליך ביהמ"ש על השאלות שהציב.השופט בייסקי מסביר את ההשלכות בקביעת אבהות בע"א 431/80 גד רוזנברג ואח' נ' קרן חזן, פ"ד לה(2), 742 וכן בפסיקה נוספת אשר צוטטה בפסק הדין.

5. ההגנה שהעניק המחוקק למניעת תוצאות שכאלו באה לידי ביטוי בזכותו ולעיתים אף חובתו של היועמ"ש או נציגו ליטול חלק בדיון המשפטי בנושאים שכאלה, לצורך כך מביא ביהמ"ש דוגמאות למעמדו של היועהמ"ש גם בענינים אחרים בהם מעורבים קטינים.

6. ביהמ"ש מגיע למסקנה, כי לאור כל אשר פורט על ידו, הכרח הוא כי היועמ"ש יוזמן לכל הליך משפטי שענינו קביעת אבהות, דברים אלה יפים גם כשהנתבע טוען כי אינו האב ועל אחת כמה וכמה משהנתבע לא הגיש כתב הגנה. במקרה שכזה עלול להיות שלא יימצא מי שיגן הן על הקטינים והן על אחרים שאינם צד להליך וישמור על האינטרסים שלהם. הדברים יפים כמובן, לאור העתירה להורות על רישום במשרד הפנים.

7. לגבי פסק הדין אשר ניתן במעמד צד אחד - קובע ביהמ"ש:

8. נראה, כי די במפורט בתקנה 97 לתקנות סדר הדין האזרחי, על מנת להוות בגדר אותם טעמים מיוחדים שירשמו שבגינם יש לדרוש מתובע הוכחה מלאה של תביעתו, טרם מתן פסק דין.

9. גם אם היה הנתבע מתייצב לדיון והיה מביע את הסכמתו למבוקש בתביעה, עדיין שומה על בית המשפט לבחון אם אכן יש מקום למתן הסעד המבוקש. כמובן שבאותם מקרים היועמ"ש יתייצב ויביע עמדתו.

10. סוגיה נפרדת עניינה מעמדו של נתבע שלא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון במסגרת תביעת אבהות. ענינו של צו הבאה שבסעיף 73א לחוק קשור להוראות סעיף 73(א)(1) לחוק, דהיינו "מי שהוזמן להעיד ולא התייצב, או נצטווה להמציא מסמך ולא המציאו...". אכן מכוח הוראות נוספות חייב אדם להתייצב למתן עדות כפי שחייב הוא להמציא מסמך, אם הורה על כך בית המשפט. מאידך, ספק אם ניתן - בדרך כלל - לחייב בעל דין להתייצב בבית משפט באופן שאי התייצבותו תגרום לכך שיוצא צו הבאה כנגדו. רשאי בית המשפט להורות כי בעל דין יתייצב באופן אישי וכי היעדר התייצבותו האישית כמוה כהיעדר התייצבות אף אם נציגו התייצב, אולם לא מעבר לכך. כל המפורט לעיל, עניינו בנתבע כנתבע ולא כעד על כל המשתמע מכך.

11. דינו של נתבע כבמקרה דנן אינו שונה מדינו של כל נתבע אשר לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון, כל זאת מבחינת זכאות התובע ליטול פסק דין כנגדו, אולם במגבלות שפורטו לעיל.

12. מהפן העקרוני, גם מעמדו של נציג היועמ"ש אינו שונה מכל בעל דין שנציגו לא התייצב לדיון. עם זאת, לא בכל מקרה של אי התייצבות, יוציא בית משפט מלפניו פס"ד בהתאם למבוקש ע"י התובע. בכל מקרה, היה על בית משפט קמא לשמוע ראיות ולהשתכנע כי אכן יש מקום למתן הסעדים המבוקשים.

13. על כן קובע ביהמ"ש, כי אין מקום למתן פס"ד בתביעת אבהות, גם אם הנתבע אינו מגיש כתב הגנה ואף אינו מתייצב לדיון. על בית המשפט להשתכנע, גם במקרה שכזה, שאכן יש מקום להצהרה המבוקשת.
כך גם נוכחותו של היועמ"ש בהליך שכזה, מחוייבת המציאות.

 

ע"מ (ת"א) 1037/04 מדינת ישראל נ' פלוני ואח' (לא פורסם – פס"ד מיום 18.10.04) – מס"ד 76.
10/20/2004



מספר הליך ושמות הצדדים: ע"מ (ת"א) 1037/04 מדינת ישראל נ' פלוני ואח' (לא פורסם – פס"ד מיום 18.10.04) – מס"ד 76.

תאריך: 20/10/2004



אורן שבת, עו"ד ...
פסקי דין עליון
פסקי דין מחוזיי...
פסקי דין - משפח...
פסקי דין של בד"...
אבהות
אלימות במשפחה
בית הדין הרבני
בית המשפט לענינ...
הגנת הפרטיות
הסכמים
ידועים בציבור
ירושה וצוואות
מזונות אשה
מזונות ילדים
מרוץ הסמכויות
משמורת ילדים וה...
סעדים זמניים
סרבן גט
רכוש
שת"פ ברשת
09-9545033 :פקס 09-9543895 :טלפון

צוואות הדדיות  |  ייעוץ אישי  |  קישורים  |  ארכיון חדשות  |  אודות  |  עמוד הבית

האתר נבנה ע"י Guru4rent בניית אתרים